אני לא רגיל שאת שולחת הודעה
לבבות בכל פינה שואלת אותי מה איתך
אני רגיל לתירוצים שאת לא יכולה לדבר
ולמרות הפיצוצים אין לי אומץ לוותר
אני לא רגיל ללוותר אל הפחד לא מתחבר
אבל תמיד לידך אנלא רואה את החסר
ותמיד אני סובל ממך
כן תמיד אני סובל ממך
זוכר תימים שהיינו רבים
זוכר תלילות שלא היית נרדמת
זוכר גם את הרגעים היפים
שהיינו לבד נועלים את הדלת
ומה שתגידי כבר לא יעניין אותי
אני מזמן במציאות אחרת
אני לא אשכח שממשהו קטן
את כותבת תסריט ועושה מזה סרט
אם זה לא מסובך את עושה את זה
וגם אם זה מפורק את בונה את זה
ואם אני מסתיר את רואה את זה
ואם אני מוכר את קונה את זה
ואם אנלא אוהב את מראה את זה
ואם אני סובל מפסיקה עם זה
למרות כל הסיכויים את שווה את זה
וזה חדש לי כי
אני לא רגיל שאת שולחת הודעה
לבבות בכל פינה שואלת אותי מה איתך
אני רגיל לתירוצים שאת לא יכולה לדבר
ולמרות הפיצוצים אין לי אומץ לוותר
אני לא רגיל ללוותר אל הפחד לא מתחבר
אבל תמיד לידך אנלא רואה את החסר
ותמיד אני סובל ממך
כן תמיד אני סובל ממך
ואחרי תקופה שלא פרקתי
מוציא עלייך את הכל
כי רק עכשיו אני מבין
איך אני טעיתי בגדול
וגם אם בכל זאת לא מצאתי רע
אני לא מתחרט לא חוזר חזרה
ואם אפול שוב עם מישהי אחרת
אבין שכנראה אני המשוגע
כן זה מטורף איך שמצאתי תראפ
שעזר לי לפרוק את הכל על הדף
בחיים לא בגד כמו שאר הבנות
שהבטיחו תלב והשאירו צרות
ואם מישהי בדרך תביא אוצרות
יהיה לי ספק אם זה לא רחמים
כי ישר הראש שלי מחפש בעיות
כי זה לא קרה לי ואני לא רגיל
אני לא רגיל שאת שולחת הודעה
לבבות בכל פינה שואלת אותי מה איתך
אני רגיל לתירוצים שאת לא יכולה לדבר
ולמרות הפיצוצים אין לי אומץ לוותר
אני לא רגיל ללוותר אל הפחד לא מתחבר
אבל תמיד לידך אנלא רואה את החסר
ותמיד אני סובל ממך
כן תמיד אני סובל ממך