הי מה קורה זה סקראצ'י כאן
בוא נעלה כבר לבמה ונעשה שם בלאגן
אנדרנלין זורם אני מרגיש את זה בדם
מתחיל להתכונן לדרך הכיוון משם
איזה בלאגן ואיזה נעליים
שוכב לי במיטה ומפנטז כבר שעתיים
מפנטז פה על במות על הופעות ובינתיים
לי יושב ומתכנן בדף ועט תכנית ביניים
יש לי שאיפות לכאן ולכאן
ואני מקווה שאגשים את כולן עם הזמן
לא מפחד משום דבר שיעצור אותי בדרך ומצד שני מרגעש קצת מבולבל
אני בא מאורגן מנסה לגעת בשמיים
אבל הכי גבוה שהצלחתי זה לנעליים
נכנס עמוק אבל אני ברדודים והרגליים לא מבינות למה אני בעננים
טוב בוא נרגע ננסה בלי לחץ
בלי להרגיש בקרב איגרוף שמקבלים אגרוף מחץ
ואם אני כבר לא יודע אם אני יודע לדעת
צריך לקחת בחשבון בהצלחה קשה לגעת
להתחיל תעלייה כמו שצריך ואין לי פחד וכל ההפרעות האלה מענינות לי את התתתת
הורדתי משקפיים הן הפריעו לי לראות
הן לא עוזרות לי להסתכל שונה על הדברות אני אולי חשבתי שיש עוד מקום לעצירות למרות שרק בפועל החיים רצים כמו מחשבות
אין שום דרך להתחיל איתי זה לא מובן זה לא בלתי אני עני ויעני מרגיש שאין אבילטי מדבר בחייאת תבין אותי אם זה מהלב זה אמיתי זה לא משנה מה שתגיד זה. יתפוס אותי
בהתחלה הכל מפחיד כמו טרופותי ומה יהיה הסוף איתי כל הזמן שאני יושב פה בלי כלום עוד יבוא לרדוף אותי
לא רוצה לדעת שמיציתי את הטופ שלי מכווץ את האגרוף שלי זה הזמן לעזוב אותי מחפש משהו לשבור אולי זה הזמן לעצור כי אין אור ירוק וזה מרגיש שאין בכלל הכל שחור ומה צריך תמיד לזכור עד שיגמרו שקרים למכור חור שחור