אני באתי לחלום,
אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום.
בא לי לנתק, אנלא יודע מה בדיוק סיפרו לכם עלי
אבל לא באתי לשחק, אני רוצה הכל עכשיו, אני לא יכול להתאפק, אולי כי
זה מרגיש שהשעון שלי דופק
אז דבר איתי על איך בונים בניין שלא
נופל, חזק ביסודות, חופשי מדאגות, לאח
רונה כל מה שאני עושה זה
לנקות, כמעט כל השנה, שאלתי שאלות.
איך הכל מותר ולא נעים בחופשיות,
איך בונים מוסר בעם עם הנהגת שחיטות
איך אפשר להתקדם אם לא מודים שזה טעות
איך אוכלים כשר היום ואיזה רבנות
איך פוליטיקאים עוד עוצמים את העיניים
ואיך יש אנשים שעוד מוחאים לזה כפיים
וכמה אני מקטר ביום שישי בצהריים
ראבק, איך בלי לשים לב אני כבר בן 32
אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום,
זמן להתשנות ויש לי רשימה שלא נגמרת
של דברים שהתחייבתי לעשות,
והנשמה בוכה כשמדברים איתה פחות
שלי היא מפגינה, יוצאת לרחובות,
מחכה שאשים לב, אז היא הולכת וחוזרת,
צועקת בקולות עד שאשמע מה היא אומרת,
אולי שלא אשכח אני אקשור עליה סרט,
כשתבוא אני אשאל אותה אם כל זה רק חלום.
מי אני היום ומה זורם לי בדמי,
האם אני בחרתי או החליטו במקומי
ואיך אני תקוע כבר שנים בתוך הגוף הזה
ולא מכיר את עצמי, אם לא אני דפוק אז מי.
איך אני מרגיש, אם לא אני אז מי ישאל
מי יסביר לי מה מפחיד אותי, ממה אני נבהל
ומה קרה ללב שלי, מאז שהוא נפל הוא לא פועם
שווה לבדוק אם הוא עובד או מקולקל
כי אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום.