שמש צהריים מדביקה הדפס נמר על הקיר של בית מלון סוף סוף הפסקת אש תפוס לי הכנפיים זז מוזר - שישתחרר נכנע רק למאסז'ים בשיטת ה"too late" על המפתן חזרה לתנ"ך לבדוק אם הסיפור שלי גדול בחום שמפשיט מהכל את המע"מ שנים פה עם אקדח בפה ו כמו תמיד בא צליל מציל אותי מרחוק ולא חשוב אם מקדחה, זבוב או תינוק נושב מרמקול שיר שמתיר את הצלקות ושמזכיר: דיר באלק אי אפשר לגדול בלי לבכות ים החמה תזרח רק כש כל טיפה תצרח לצאת איך הגעתי עד לפה? אל הגבול עם הכחול הנפש שלי ערסית מה שאני אעשה? כולי אשכנזי מת אבל הרוח has swiped me to the left פתוח על מאתיים לומד מהר להאט לדרום מי שיורד יורד תמיד מאיזשהו עץ בין אלף הרים שאולי הם סיני לבדוק אם עוד רואים את הקולות פה עבדים שפתחו להם מים אוכלים כאפות אל החופש וכמו תמיד בא צליל מציל אותי מרחוק ולא ברור אם מבפנים או מבחוץ נושב מרמקול שיר שמכיר אותי מהרחוב ושמזכיר: דיר באלק אי אפשר לגדול בלי לבכות ים ג'יי בי אל ושחף חי הכרה נפתחת: וואי איך הגעתי עד לפה? אל הגבול עם הכחול על טיילת פוזלים גברים אל החלק שבו מראים שחיים עוד עושים חיים מתוך עצמם להיסחף במה שזורם מתוך הלב העוד לא שלם כשהוא בולם ולא בולם את חומרת העולם ים ומפה הכל ריק רק אוניה באופק פאק! איך הגעתי עד לפה? אל הגבול עם הכחול