די נמאס כבר מכל הבלאגן מת לעוף רחוק, הכי רחוק מכאן מול הים, רק אני ואלוהים לפרוק את כל מה שעובר עליי בפנים מחפש לי קצת שפיות בים טירוף במשחק של החיים מרגיש שרוף צועק ואין מי שיושיט לי את היד חוץ מאבא שדואג שלא אפחד... לא כל יום פורים ואנשים בכל זאת מתחפשים מה עובר להם בראש אפילו, הם כבר לא יודעים לא כל יום פורים צבועים עם מסכות על הפנים אבל איזה מזל שיש למעלה, מישהו שמושך פה בחוטים אין לי כוח, מת לברוח איך עוצרים את הטירוף כבר מזמן, נשרף המוח איך שבא לי כבר לעוף כולם עושים עליי סיבוב של החיים במקום לבוא פשוט, לומר לי בפנים מוכנים לדרוך הכל, להתקדם מהלחץ מתפוצץ, כבר לא נושם מזמן הפכנו דור שלם של מסכים אין יותר ת'לדבר, רק מסתמסים תקשורת יש היום וזה רק בעיתון לא מכים על חטא, איבדנו את הצפון...