יופי של סיפור חיים יש לי, בלי לפתוח עין לא סיפור חיים של ראפר מהארלם כן? אבל עדיין מצחיק שנולדתי בארצות הברית חוץ מקאט, דוג, יס, נואו, יו יו אני לא מבין אנגלית אז היה שקט אצלנו עד גיל 4 בלי יותר דרמות בין אמא ואבא בכל זאת, אם אין אני אז מי? כי מאז, הבית שלי דאבל יו דאבל יו אי אני מעשן בסלון ואבא אומר לאמא "שמעו אתם גועל נפש פתחו חלון, חלאס" אז פתחתי את הפה ואמרתי בלי פחד שאני אוהב אותם אחד אחד אבל שונא אותם ביחד ואני חייב לשאול וואלה שאלוהים יסלח לי איך אני אמור להיות המודל לחיקוי של אח שלי? אהבתי את הבית הזה, נלחמתי עליו בשיניים אז הם אמרו לי "טל הכל טוב, בקרוב יהיו לך שניים" למרות שאבא בנאדם של כבוד ואמא לפעמים עקשנית הרגשנו אהבה שאין בה פחד ולפעמים כשלא היו תוספות על הפיצה המשפחתית צחקנו ובכינו רק ביחד ההורים שלנו לא החסירו מאיתנו כלום עשו הכל עבדו קשה רק בשביל שיהיה לנו מה לאכול 12 שעות ביום, אני מבין זה מעייף בשבילנו שניצל תירס במיקרו- ארוחת שף הייתי הולך לחבר כל יום כמעט החצר שלו גן אירועים הבית שלו הילטון אילת אני מודה, קנאתי לו במשפחה בית עצום מהחדר שינה למטבח שעה וחצי הליכה ואני? קנו לי מיקרופון זה איזה חודש עבודה והם אומרים "עזוב בשביל זה אנחנו עובדים מה אתה אומר תודה?" אז אמא שלי עישנה פעם וויד, וואו איזה הלם זה עדיין לא עושה אותנו יונתן ואביב גפן עכשיו מעונן איזה ריח כמה עשן איזה צחוקים, רואים קלטות ימי הולדת מהגן אז מה עדיף? תבחר שני בתים של שקט או בית אחד שנשבר? (לא יודע) למרות שאבא בנאדם של כבוד ואמא לפעמים עקשנית הרגשנו אהבה שאין בה פחד ולפעמים כשלא היו תוספות על הפיצה המשפחתית צחקנו ובכינו רק ביחד