כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח לבבי אליו כמו ים פתוח משלח את גליו כמו ים פתוח השוטף אל המדבר כי מה יש פה לומר המלח שלי הוא המלאך שלי הוא המלאך שלי עם ערב על החול בין רציפים ומלט ושקיעת זהב אני צוללת אל התכלת בעיניו אני צוללת שהים הוא לה מבצר כי מה יש עוד לומר המלח שלי הוא המלאך שלי הוא המלאך שלי והוא אומר כשאת מול הספינה עומדת בשמלה קיצית את מטרפדת עימדי את כל הצי אני טרפדת מבקיעה אליו ישר פשוט בשביל לומר המלח שלי הוא המלאך שלי הוא המלאך שלי ויום אחד יבוא אפליג איתו הימה ועל ספינתו נקימה שמה את ביתי ואת ביתו וכך לא אצטרך לשאול אותו יותר על מי הוא יוותר המלח שלי הוא המלאך שלי הוא המלאך שלי