בהפסקה מהעבודה אני לפעמים רואה חבר מנסים לסחוט לתוך חמש דקות כמה שיותר מרמורים עצבים בלי מאמץ בלי מעמד סתם פועלים זה כבר לא משנה מה נכון או אמיתי מלכלכים על השכונה על כל המדינה פותחים על העולם כל החיים בסערה אין הרבה ברירה פותחים על כל הדרך כל פנייה בקצה המסגרת לא רואים תמונה מחוץ לאבו דאבי אני וגדי פותחים על כל העולם עצבים מרוטים אנשים מתמודדים ולחצה מלמטה מעל מהצדדים זה כבר לא משנה מה נכון או אמיתי מילים חולפות סיפור ישן כל הזמן בריב עם העולם שקל ואגורה עוברים מיד ליד זוכר מאה שלמה קיללנו את זאת מטנפים זה מה שאני משאיר אחריי זאת היתה בדיחה היא קצת עליך ועליי אז מלכלכים בחזרה חוזרים לעבודה קטנים מול העולם כל כך קשה להגיד תודה יותר נכון לפתוח על הכל הכל פתוח כבר מזמן