אני מווסת נשימה הדופק הוא 160
רגשות של אשמה יש כמה במרוצת השנים
עוד משוכה אחרונה עולים זיכרונות ישנים
מתוך אדמה חרוכה מבעד אודים עשנים
לפעמים זה קשה כשבפה יש קנה של רובה ונר כבה ו
מחיר גבוה גובה וכך העולם מסתובב ו
זה הבל, זה חרא, זה חרטא. מה מחכה לי למטה?
מה מונחת מתחת אנדרטה? שמה מתחת לקרקע
באמצע שש בש בעל האש למשפחה
יש פלאש-בק לבעל בק לקרב בעמק הבכא
אני הופך את האומצה והיא עשויה למחצה
חפש ותמצא סלאש דש זה זמן יקיצה, האש תג
כשהמתכת חותכת, אתה כבר לא מפחד
כשהרכבת חולפת, הצל על הקיר מרקד
הוא קבל עוד מבטן אמו, את השם שינקום את דמו
הגרזן עוד יגזור את דינו, כשהברזל יורד
זיעה קרה נדבקת, אש קודח על הכר
פותח ת'עיניים, שלג, אמצע המדבר
אשה זרה מושה אותי מתוך אגם של דם
עירום כמו תינוק, מצנפת צמר ארגמן
מגלגל עלה, הסנה בוער ומטשטש תחושות
קוקטייל סודי הופך אינסטינקטים לחושי חיות
דמויות עולות מאפר, הולוגרמת חזיונות
שולחת רמז ואותות מקודדים בין השורות
צלע הר פותח לי ריוורב, שולח הד
הוורס הזה כותב את עצמו, דיו משפריץ מעט
מקבל את הגזרות, כבר לא נלחם יותר בשד
עיניים מנקרות, שיט, מתעורר בראס אל סד
אותה הדמות חולצת שד, יונק ולא עוזב
זאת פאקינג הזיית מלכודת, מוות, חץ ללב
כתף ימין מלאך שחור אומר לי תתקרב
פנים רבות ומלכודות למוות שאורב
הטקסטים מסתבכים, פורם לילדה תקשרים
מעל ההרים, על כנפי נשרים, פינת מסילת ישרים
בחדרי חדרים, אגפי אגפים
מציץ אל החור בסדין, מכוון תמצית לבנזין
משחרר בביצים לחצים, מתיישב במושב הלצים
רכבת יוצאת מרציף, תחנה בארמון הנציב
נשמעת שריקת מחצית, מריטת עצבים על מצע עשבים
קוצץ אותו דק דק דק - בקופיץ קצבים
בדרך לא דרך, על צומת דרכים, מתיישב עם זקנה שקוראת בקפה
שבע פרות, השנים הרעות, כמו בבל מגדל הקלפים הוא נופל
רוחות מלחמה מנשבות ושורקות, מכריזות על פתיחת חגיגות המתים
ילד יחף בי בוהה כבר שעות, מתאפק לא לבכות, זה מקמט תפנים
כל אמ.סי. יושב לו בחדר, פותח ניו סשן, בטוח שהוא נימינימ
נפתח את המחברת, ניקח זאת אחרת, כן זאת המחתרת, האם אתם מוכנים?
בטקסי זיכרון עם חולצה לבנה, דקה דומייה, להדליק את הפתיל
בריצת הדלקת משואה, אלמנה מאבדת שליטה, להדליק את הפתיל
בערב גיבוש לגדנ"ע, אוסף עשרה למניין, להדליק את הפתיל
מתלבש בטוקסידו ישן, יוצא לפינה חשוכה, להדליק את הפתיל