גם אם כולם מדברים, לא נשבר
גם אם כולם מצפים, לא נשאר
אני שוב עומד לבד
גם אם אני רק אחד
גם אם כולם מחכים, אני כאן
גם אם כולם מורידים, אני קם
אני שוב עומד לבד
גם אם אני, גם אם אני
קשה לי להתמודד במצבי לחץ, זה די ככה
מוקף חצי עולם מרגיש שאין לי אף אחד
ואין לי זמן להתמודד עם השטויות שלי
מהבסיס לבית שוב מחליף ת'מסכות שלי
עמוס בלוז מכל מקום, מכאן ומשם
תמיד לחוץ כמו אישה רגישה
מה כבר נשאר חוץ משגרה מתישה
ואין לי רגע בבית
צבא ומוזיקה לא מתחברים כמו שמן ומים
!יש לי הכל וזה מרגיש שאין לי כלום
שגרה לא שגרתית יוצרת לי חוסר איזון
נותן מעצמי את הכל ומאבד כיוון
יושב לילות, כותב שעות ולא מוצא ניגון
אין לי דקה פנויה ובכל זאת מרגיש שאני מבזבז ת'זמן
הראש שלי תמיד בבלאגן
שנתיים פלוס תלוי מהצוואר בין הצבא למנגינה
תקוע בפינה של הפינה
האם זה לחינם?
גם אם כולם מדברים, לא נשבר
גם אם כולם מצפים, לא נשאר
אני שוב עומד לבד
גם אם אני רק אחד
גם אם כולם מחכים, אני כאן
גם אם כולם מורידים, אני קם
אני שוב עומד לבד
גם אם אני, גם אם אני
היום אני מרגיש לבד
כאילו נגד העולם כולו, אני אחד
בחור אבוד תלוי בין כישלון להצלחה
כבוי שמחפש טיפה של אור בחשיכה
שוחה בבעיות שלי, מחפש ת'פתרונות
סגור בתוך עצמי, בניתי מסביבי חומות
לנסות להיות סבבה עם כולם, מרגיש לי ריק
אצלי לרוב? זה או שאתה אח בלב, או שתסתלק
נשבע קשה לי כבר להפתח לאנשים חדשים
כמעט כולם אינטרסנטים, נחשים
אלה שהרגשת שהכי קרובים, וואלה כמו אחים
תזכור שגם בסוף הם נשכחים
הזוי אבל ידוע שהכל זמני, כלום לא רציני
אני עם השנים הפכתי רגשני
היום בדוק שלא תלוי בשום איש, רק אני
ומי ששם רגליים, שים לו זובי לפנים
תזכור לתמיד
גם אם כולם מדברים, לא נשבר
גם אם כולם מצפים, לא נשאר
אני שוב עומד לבד
גם אם אני רק אחד
גם אם כולם מחכים, אני כאן
גם אם כולם מורידים, אני קם
אני שוב עומד לבד
גם אם אני, גם אם אני