אני, למה לי לרדת לגוף
לחוקים המביישים אליהם הוא חשוף?
לא רואה סיבה טובה לקחת את הסיכון
אלא בשביל התיקון
להיפרד מזהות, כדי לפתח זהות
איפה ששפיאויות מופרדות רק בקו אחד דק של טירוף
להיות אינסוף נעול בבלוף הזה: שחסר לי גיוון
רק בשביל התיקון
מלאכים שואלים: השתגעתי?
למה לגלות אל הגלוי? אל ההיפך משפוי?
מזהירים: אין שם פרסים ו"לא בא לי"
כל איום שהם יתנו
מתבהר כעוד דירבון
אל מחילות התיקון
אם שכחתי ולקחתי שיט ללב
אם נהייתי, או נהייה לי שם אויב
אם פיתחתי איזו פוזה - כאמצעי מיגון
אם ויתרתי על מצפן בשביל הווייז
אם הסתרתי את הנר כשהוא דולק
שים באיזשהו רדיו בסביבה שלי את הטיון
שיזכיר ת'תיקון
רי רי רי רי רי רי
למה לצמצם את עצמי מהמים - ל-דם?
בעולם שנחוש להסתיר שהיה אני פעם
ומקדש כל מה שאש, כל פלרטוט עם האיום
כי רק שם מציץ התיקון
בחלל חולני, במחוך של הזמן
חתוכה בין שנים, ובין "שם" ובין "כאן"
עם תשוקה סכיזופרנית: לבנות לשבור איזון
רק לכבוד התיקון
הרוחות מרכלות מה שמעתי
כדי שהן לא יטבעו, הוא זרק להם מצפון
שיהיה איך לצוף על המים
באמצע הטייפון
מציצה מהסיפון
אל חשכת הים של תיקון
אם זרקתי שושנה כי יש קוצים
אם שכחתי איך רוצים מה שרוצים
אם עברתי בלי עבר מלא מוגדר אל המיון
אם הפסקתי איכשהו לעבוד, אותי
בנימוק של ה"לרדת לפרטים"
שירים מישהו גיטרה, ויתן בבקשה ניגון
כזה שיזכיר ת'תיקון
רי רי רי רי רי
והנה, איכשהו אני אדם
האמנתי פה, לא האמנתי שם
אבל כל לב שנשבר לי, חזרתי לאימון
במבוכי התיקון
זכיתי לראות את גג המרתף
איפה שצריך להיות מלוטף כדי ללטף
ולגעת משני מקומות, באותו כיוון
לקול שאגות התיקון
והגיל מתחלף אוטומטי
תחנות של האבחון מה עשיתן בתיקון?
כבר נפלתי ל-קר ודרמטי
עד שאיבדתי כל אמון
במלאכת הריסון
של אש ומימי התיקון
אם כבר אי אפשר לשאת את המרחק
וביקשתי כבר לצאת מהמשחק
אז היוטיוב שוב ממליץ על איזה שיר
וזה בא בול
ואפשר כמעט, בערך, להיזכר
מעיין נווה מדבר עולם אחר
אז את כותבת בעצמך, שיר שהולך טוב עם עישון
ומזכיר ת'תיקון
רי רי רי רי רי
אין בעולם שום שם כל כך אחד
אחד אחד
אל
אחד אחד
כמה אינסופים יש?
אחד אחד
וסימניו
אש
אחד אחד
כאן כדי להרגיע את הפחד
חייבים להראות לו ת'אור
זו תשובה ואותה מי ששבה
כבר יודעת לאיפה לחזור