לפני כמה שנים כשהייתי ילד
לא מוכן לעולם וכולם
לא אכלו אותי
אני יושב לבד, כולם כדורגל
מי זה המוזר הזה בראי
אנל'א בעניינים, איך בכלל פונים
חבר'ה צוחקים
וחלום שלי שנהיה חברים
אהה שכח מיזה ת'לא מספיק גבר
ובלב שבר. מתגברים
ואז הדביקו לי שמות, לא חשוב
כמעט שכחתי איך קוראים לי
תמיד אהבתי תלילות
הייתי שר, כותב שעות עד שיום אחד קצת השתניתי
גדל לי קצת זקן על הצלקות
ולמילים שלי התאמתי מנגינות
הגיטרה היא זאת שפתרה לי בעיות
כמה בעיות, כמה בעיות, כמה
רוב הזמן לבד, ארבעה קירות
ככה מהצד, למדתי איך לשחות
אף פעם לא שכחתי מה אני צריך להיות
מה צריך להיות
מה צריך להיות
מה צריך להיות
גדל לי קצת זקן על הצלקות
ולמילים שלי התאמתי מנגינות
הגיטרה היא זאת שפתרה לי בעיות
כמה בעיות, כמה בעיות, כמה
איך את אוהבת לסדר את המציאות
כמו ת'ארון בגדים שלך שלא נפתח לזרים
איך את אוהבת לספר לחברות כאילו יש לך את הכל
תראו את המספרים עולים
ובלילות לבד מתחת לשמיכה
את מדמיינת שיבוא אלייך כמו בסרטים
ובנתיים יעברו כמה שנים ואת עושה הרבה כאילו
שאת מאושרת, יש לך את הכל
יהיה בסדר בגדול
כל הזמן רק חיוכים והצגות
מה את רוצה
מה את צריכה
את כבר לא יודעת
כי אין לך יום
אין לך מה
ואת משתגעת
מה את רוצה
מה את צריכה
אז את שוב בורחת
אל המי, אל המה
אז את מסתובבת סיבובים, סיבובים, סיבובים
מערבבת ערבובים, ערבובים, ערבובים
ואת מסתובבת סיבובים, סיבובים, סיבובים
מערבבת ערבובים, ערבובים, ערבובים
אז את מסתובבת סיבובים, סיבובים, סיבובים
מערבבת ערבובים, ערבובים, ערבובים
לאחרונה את מזייפת
ונוגעת בי פחות
אני מכיר אותך מטורפת
לא מתעסקת בשטויות
ומישהי פעם אמרה לי
שהדברים קורים בזמן
הנושא הזה סגור וכבר
לעסנו את זה
אז להכל אני מוכן
בואי נישן על זה
ונקום מזה
ובמקום לפרק את הכל
בואי נצמח מזה
הכאב הזה
הוא זמני והנצח הוא גדול
את בשלך והכל הופך למסובך
לא יוצא מזה כלום
איך אני כבר לא עומד בזה
לא עומד בזה, לא עומד בזה
את בשלך והכל הופך למסובך
לא יוצא מזה כלום
איך אני כבר לא עומד בזה
לא עומד בזה, לא עומד בזה
את בשלך והכל הופך למסובך
לא יוצא מזה כלום
איך אני כבר לא עומד בזה
לא עומד בזה, לא עומד בזה שוב
ככה בלילות אני יושב לכתוב מילים
ככה באותו מבוך עולים געגועים
כדי שלא יחזור שוב המבול אני שוטף את הפנים
וזורק את האבק מהחיים
ככה לא לבחור בדרך שכולם בוחרים
בעיינים עצומות אני רואה את השבילים
בעולם הזה מי מחבר ומי נותן חיים
יש אמת אחת כתובה לה בספרים
לראות את הטוב
אסור לעצור את השמש עכשיו
שקיעות אדומות
מול כל העולם
משליך את הכל אל הים
כבר שנים עברה הנפש טעונה ברגשות
כשיורקים עליה אש היא משיבה בלהבות
היא תמיד רוצה לצרוח על מנת למצוא שתיקות
כמה מחשבות עברו בי עוד שואל מה לעשות
לראות את הטוב
אסור לעצור את השמש עכשיו
שקיעות אדומות
מול כל העולם
משליך את הכל אל הים
את באה אליי שוב
עושה לי שורט על הגוף
אומרת שבא לך לטוס מפה
לשבת בשמש במקסיקו
לזרוק את הזבל רחוק
נהיה לך צפוף
זמן לעשות איזה מוב
לברוח מכל הטירוף שפה
עלה לך לראש הפואטיקות
לילות הכל מסתובב ואני עדיין חושב
על אותה התקופה
ימים עושה שיפוצים למקומות שכואב
לא מצאתי תרופה
איך את רחוקה
אני שנים פה חץ בלי מטרה
ואת חוזרת פתאום כמו סופה
ומדליקה לי הכל
איך את רחוקה
אני מוצא את עצמי עוד אוהב אותך
והזמן כאן עובר מהר כל כך
אני עדיין שיכור
מהחיוך על הפנים שלך
איך את רחוקה
אני מוצא את עצמי עוד אוהב אותך
והזמן כאן עובר מהר כל כך
אני עדיין שיכור
מהחיוך על הפנים שלך