זהו סוף ההצגה הלילה
הנה שיר אחד קצר
לפני הכל נגמר
עוד חמש או שש דקות
נסגור את האורות
לפני שיגרשו את האוטובוסים
החשמל עבד קשה הלילה
והרמקול התעייף או שמא הוא רעב
כסאות מתמרמרים: "מתי כבר מתקפלים?"
ולנו לא נותר אלא להוסיף ש-
ליד התחנה לבדה עמדה
וכשעברתי הושיטה ידה
את הרכב עצרתי חיש על המקום
חוץ מזה, היה אדום
דגים עפים, ציפורים שוחות
היא בילבלה לי ת'מחשבות
אמא, הייתי מופתע
אמרה שלום לך והתיישבה
נסענו בכיוון כמו כוכב שביט
וכל הדרך בראש דינמיט
פס לבן ותמרור איבדו כל משמעות
זזתי מהמציאות
דגים עפים, ציפורים שוחות
חוקי הטבע עובדי עצות
אמא, תביני אותי
ישר הרגשתי שהיא בשבילי
כי היא
לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי
לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע
לא חכמה מדי, לא טיפשה מדי
היא כל מה שרציתי לפי המידה
חשוב לנהוג יציב, לדבר ברור
אבל איתה זה קרה באיחור
כשבצומת ביקשה לרדת, אם אפשר
לא ידעתי מה לומר
דגים עפים, ציפורים שוחות
נמר צוחק וחוטף מכות
אמא, עשיתי טעות
שלא ניצלתי את ההזמדנות
לא לא צעירה מדי, לא לא גבוהה מדי
לא לא לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע
לא לא חכמה מדי, לא טיפשה מדי
לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי
לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע
לא חכמה מדי, לא טיפשה מדי
היא כל מה שרציתי לפי המידה
הטלפון צלצל, בוקר יום ראשון
(בוקר יום ראשון)
הרמתי כך שאשמע את האדון
וגברת ענתה לי, איזו הפתעה!
זאתי מהתחנה
(אני כל כך מופתע!)
דגים עפים, ציפורים שוחות
דבר כזה לא יכול להיות
אמא, תגידי מילה
היא נעימה לי
פנומנאלית
אני פשוט אוהב אותה