אל העיר שבוית החלום צל כבד וזר הגיח וירח באדום את מלכותו טבל בפיח מי שלא עצם את עיניו את לילו המר כאב הוא דומית כניעה בלי קרב איש את נשקו נצר עד מוות איך על פראג שחר לא בקע בשלישית כלה כוחו איך נדם קול כיכר הומה בחג שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע כמו תצלום ישן מצהיב עיר של רפאים מוטלת לרגלי דובים חרשים ובצווארה המאכלת את פתחו איש לא יוצא ריח גטאות מלוח מקצה ועד קצה על פני העיר נישא ברוח איך על פראג שחר לא בקע בשלישית כלה כוחו איך נדם קול כיכר הומה בחג שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע רק השקט בה נותר איש צעיר חומק בפתח אז עלה לו אור מוזר שם בכיכר העיר שמתה שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג שיר שחלמתי על פראג