אני זוכר את הימים
פינת וייצמן ֿהבנים ליד הנדנדה
היינו כל כך צעירים, שרים על חופש נעורים
כמו פרק טוב מאגדה
ואני שומע לחשושים
על הצלחות וגירושים לא עלינו
חברים וריגושים, אין כמו ניחוח הברושים
ליד הבית של ההורים
כל זה חוזר אליי יום יום
כל החלטה וכישלון
בדרך לרמת השרון
כל מי שאני היום
זה משחק וזיכרון
עוד שכבה ועוד חלום
וגם המנגינה שלי
♪
ולפעמים אני נזכר
שכאן הלב שלי נשבר בפעם הראשונה
היו לי כוונות טובות ולא הפסקתי לקוות
שתחזרי אליי אולי
וקול של מישהו מוכר בין בית הספר לככר
עוצר לי את הנשימה
שאלות ופתרון, צינון וכאבי גרון
בדרך לרמת השרון
רק עם המנגינה שלי
♪
כל חיי עוד נאחז אני
באותו ילד שהייתי אז על הירח
בין העולם, בין הדמיון
ברחוב או בסלון
עם כולם אבל לבד
כל זה חוזר אליי יום יום
כל החלטה וכישלון
בדרך לרמת השרון
כל מי שאני היום
זה משחק וזיכרון
עוד שכבה ועוד חלום
וגם המנגינה שלי