כמה ימים אחרי שהיא כתבה לי
שהיא מתגעגעת לאהוב הישן שלה
תפסתי מרחק, איך שנלחמתי שם בוקר בוקר ערב
נסעתי בסוף לאסוף אותה מהשדה אלי
מלאת שקרים כל הזמן
"יש מחלה כזאת" חבר אמר
זה מעציב אותי, למה אני לא כועס?
ואין דקה אחת ביום שבה אנ'לא חושב עליה
בוכה על עצמי על איך שזה חומק לי בין האצבעות שוב
החיים
אני אוהב אותה
לא אומר לה, כמובן
אבל היא שומעת אותו שר
אוהב אותה
לא אומר לה, כמובן
אבל היא שומעת אותו שר
♪
אני אעשה את הצעד הראשון אל הדלת
גם לי יש קו אדום
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני
"אני משתגעת" היא כותבת ופתאום אני מצליח
לדמיין את זה בוהה, תוהה, מוחקת, נאבקת עם עצמה
זה הדור הזה, אני חושב
הכל מהיר וזול ונגיש והיא כל-כך
כל-כך צעירה
שני ילדים על מדים תגיד לי מה עובר עליך?
איך הם מפתיעים אותך ככה ותמיד לרעה
החיים
אני אוהב אותה
לא אומר לה, כמובן
אבל היא שומעת אותו שר
אוהב אותה
לא אומר לה, כמובן
אבל היא שומעת אותו שר
♪
לומד לקבל את העצבות לא להילחם בה
לתת לה להיות, כמה שאהבתי את זה פעם
להיות צעיר, לפתוח מודעות דרושים
סתם שיהיה לי משהו להתעורר אליו
שיסיט ממנה את הדעת
האברכים בחוץ בונים בניין
אפילו הם לא עובדים את השם כל הזמן
אני צריך גם איזו שבת
מה זה, זה רגע אחד אתה של ורגע אחר אתה זר?
ורגע נוסף אתה מהסס והם לא מחכים לך כבר
החיים
אני אוהב אותה
לא אומר לה, כמובן
אבל היא שומעת אותו שר
אוהב אותה
לא אומר לה, כמובן
אבל היא שומעת אותו שר
♪
איך הוא מתמודד איתה בכלל אה? העלה הנידף הזה
איך הוא מעז לעמוד בינינו ככה ולא להישבר
לפחות יש חברים להישען על
להיות לי קרש הצלה
אלה אף פעם לא הפנו לי עורף
♪
לא מבין מה יש בכלל להתלבט ביני ובין ישות אחרת
כתבתי לה כשנסעה "תעופי על אמריקה
על החיים"