והם אמרו לי שנסעת
ושאת בטח לא לבד
שבניו יורק הכול גדול
בכל סיבוב שומעים שם ג'אז
ואיך הדמיון דוהר
מתפזר כי אין ברירה
ושוב יורד בגלויות
כיוון קרית המלאכה
ואת יודעת איך אני
אני אף פעם לא נכנע
ברגעים החלשים
שוכב כותב שורף מרווה
ואז כמו עוגן משוחרר
אני שוקע בתנופה
אל זיכרון יפה שלך
אל מחשבות על אהבה