כמה פעמים כתבתי ומחקתי שעות,
שורף עלייך ימים, שורף עליך לילות.
נזכר איך שהייתי בא ומעביר לך שמירות,
אני מסבך אותך ואת היית עושה לי צרות.
והיום שום דבר, הכל נגמר
את לא עונה לי.
אם הייתי רק יכול לדבר איתך, לשתף אותך, להסביר מה קרה לי.
איך רציתי אז פסק זמן,
או שאתה איתי - או שתלך מכאן.
כי אם היית פה. אז היית אומרת
לא תראה אותי בוכה
אבל אכפת ממך
ת'עוד תשמע אותי
במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום
לא ממלא אותך
כבר ישלך הכל
ואין לך ברכה
תראה אנלא בוכה
אבל אכפת ממך
תעוד תשמע אותי
במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום
לא ממלא אותך
כבר ישלך הכל
ואין לך ברכה.
שוב נזכר לי בלילות אני ואת שיכורים,
על הספה בבית בלאגנים של החיים,
הלב על מאה אלף אני רק מדביק תמילים,
על ביט מעיף של טכנו ויוצאים שירים עצובים
שוב על אותו הבר, הכל נגמר
"את חסרה לי"
ולקח לי קצת זמן לחפש אותך, לדבר איתך, להסביר 'כמה רע'.
איך רציתי אז פסק זמן,
או שאתה איתי או שתלך מכאן,
כי אם היית פה אז היית אומרת:
לא תראה אותי בוכה,
אבל אכפת ממך,
תעוד תשמע אותי
במסיבות שלך.
וזה עצוב שכלום
לא ממלא אותך,
כבר ישלך הכל
ואין לך ברכה.
תראה אנלא בוכה,
אבל אכפת ממך,
תעוד תשמע אותי
במסיבות שלך.
וזה עצוב שכלום
לא ממלא אותך,
כבר ישלך הכל
ואין לך ברכה.
לא תמצא אותי בשום מקום
(אולי בחלום)
אני פנטזיה של לילות שחורים ירח אדום
אתה הגבר שתמיד רציתי עד אותו יום
אני המשכתי הלאה ואתה בחיים שלך!
לא תראה אותי בוכה
אבל אכפת ממך
תעוד תשמע אותי
במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום
לא ממלא אותך
כבר ישלך הכל
ואין לך ברכה
תראה אנלא בוכה
אבל אכפת ממך
תעוד תשמע אותי
במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום
לא ממלא אותך
כבר ישלך הכל
ואין לך ברכה