דווקא עכשיו כשנסגר חלון וכל ההזדמנויות נשארו בחוץ, ודווקא אני שרק מצליח לחלום ולא מוצא דרך להניע לרוץ. ודווקא היום, כשעברה כבר תקופה והכל נראה רחוק מאי פעם, ודווקא לרדוף אחר קצה התקווה ולאחוז בה עד יעבור זעם. ולדעת שמלאך נשלח - לרפא את האכזבות שנשארו, ומה שלא נשכח, ושאינו עוזב אסוף אבי עד שייענו. ודווקא אני שלא אוהב קלישאות ושמעתי הכל ואני עסוק בלחיות, ומותר ואסור נלחמים בתוכי וכבר לא מרגיש ושואל מנוחה לנפשי. ודווקא הפעם, מנצנץ והולך - כל המובן מאליו כמו לחם וחלב, וכל הטוב הזה גורם לי לחייך מזריק בי כוח להישען עליו. ולדעת שמלאך נשלח - לרפא את האכזבות שנשארו, ומה שלא נשכח, ושאינו עוזב אסוף אבי עד שייענו. ולדעת שמלאך נשלח - לרפא את האכזבות שנשארו, ומה שלא נשכח, ושאינו עוזב אסוף אבי עד שייענו.